זהות
זהות תעסוקתית היא חלק מהזהות הכוללת של כולנו. זהות מתייחסת לאופן בו האדם תופס את עצמו ואת החברה הסובבת אותו. כלומר המושג מתייחס ליחסי גומלין בין אדם לסביבה. כמו כן, המושג מתבסס על הבחנה בין הפנים לחוץ ובין חלקים שונים של התחושה שלה אנחנו קוראים ‘אני’.
זהות תעסוקתית
עולם העבודה הוא מפגש בין הפנים לחוץ כי בו האדם מביא את כישוריו ומייצר דבר מה (גם אם זה שירות או דברים שאינם מוחשיים) בהקשר חברתי.
זהות תעסוקתית מוגדרת כסך כל הכישורים, הנטיות והערכים הקשורים להעדפה לעיסוקים שונים. בחירה בהתאם לזהות התעסוקתית של האדם ממקסמת את הסיכוי למימוש עצמי, תחושת הצלחה, ןשביעות רצון מהמקצוע שנבחר.
כישורים – מכלול של תחומים שבהם האדם טוב או יכול להצליח. במה אני מרגיש שאני חזק? מה תרם לסיפורי הצלחה שלי בעבר? במה אחרים אומרים עליי שאני טוב?
נטיות – אפיוני אישיות והעדפות לפעילויות המתורגמים לקבוצה מסוימת של עיסוקים. מה אני נהנית לעשות? מה עוד לא עשיתי אבל אני חושבת שאהנה ממנו? אם הייתי זוכה בפיס והיה לי הרבה זמן פנוי, מה הייתי עושה בו? קבוצות עיסוקים לדוגמה הם מקצועות חברתיים, אומנותיים, ארגוניים, עסקיים, טכניים, מדעיים ומקצועות החוץ.
ערכי עבודה – דבר מה שהאדם מקנה לו חשיבות בעבודה, שהוא מוכן להתאמץ עבורו ולוותר על דברים אחרים בשבילו. לדוגמה: עצמאות, יוקרה, הכנסה גבוהה, ביטחון תעסוקתי, זמן פנוי, מימוש עצמי, ענין, סיפוק.
חשיבותה של הזהות התעסוקתית לבחירת מקצוע מתאים
אנשים רבים פונים לייעוץ תעסוקתי כאשר הם לא בטוחים במה הם הכי טובים ובהתאם במה יוכלו להצליח. לא פעם באבחון התעסוקתי מתגלים כישורים בתחומים שהאדם לא היה מודע לכך שהוא טוב בהם, או שהאדם מעריך את עצמו במידה פחותה מרמת כישוריו בפועל, כך שהוא אינו מעז לחלום ולשאוף למקצוע ההולם את רמת כישוריו.
ברמת הנטיות אי הכרות עם עולם העיסוקים או לחלופין ענין במספר רב וסותר של עיסוקים יכול להקשות.
אחד החסמים הנפוצים זה סתירה בתחום הערכי. באופן רגיל לכולנו ציפיות רבות ממקום עבודה: גם שיהיה מקום מעניין ומקדם, גם מכניס, גם שהאנשים יהיו נחמדים, גם מקום מקצועי וגם קרוב לבית. הקושי מתחיל כאשר יש סתירה בין הדברים, לדוגמה אני מעוניינת בחופש אישי, בהגשמת הנטייה היצירתית והאומנותית וגם במשכורת מכניסה עם רמת ביטחון גבוהה.
בייעוץ התעסוקתי ניתן לפתח מודעות לחסמים ולמצוא שילוב של הערכים שאתו אתם מוכנים לחיות ולקום כל בוקר לעבודה.
חשוב עוד יותר להבין את החוזקות בכל תחום ותחום, מה הכישורים המובילים שלי?
איפה נכון לי להתפתח?
איפה אני הכי נהנה ברמה כזו שאוכל לשמוח על היותי בעבודה ולהימנע משחיקה?
מה באמת הערך החשוב לי שיהיה מנוע ומניע להתקדמות והשקעה?
הרבה פעמים קשה להפריד את זה מהקולות הסביבתיים.
ביעוץ התעסוקתי אנחנו לומדים להקשיב לעצמנו, למקד ולבהיר את זה, ולקבל החלטות המתאימות למרקם הפנימי הייחודי שלי.
כשיש הקשבה מלאה לפנימיות, לאני האוטנטי אז ההחלטות שמתקבלות הינן בעלות ערך, ויכולות להחזיק לאורך זמן, לעזור לנו לבחור במקום מזין שמאפשר מימוש של הזהות התעסוקתית.
זהו בעצם מימוש עצמי.
לא תמיד קל לעשות זאת לבד, לפעמים צריך אדם שיעזור לנו, יקשיב יעשה סדר ויעזור לקבוע סדרי עדיפויות ולבסוף תכנית מעשית למימוש וביצוע.