המאמר המצורף הוא מאת ד”ר זיוה שגיא, מאמנת אישית, מומחית להפרעת קשב. המאמר כתוב בלשון זכר, אך הוא מכוון לגברים ונשים כאחד.

לפני כשנתיים, בכנס גדול, פרופסור מכובד ביותר עמד על דוכן המרצים ואמר לקהל מאזיניו שאימון אישי, או ‘קואוצ’ינג’ (לניסוחו) הוא שרלטנות גרידא.

מצד אחד קשה שלא להסכים לדבריו כשהשוק מוצף במאמנים אישיים חסרי הכשרה ממשית המוכרים חלומות ריקים מתוכן. מצד שני הפרופסור המכובד, לא בדק לעומק את הנחתו, ועליה אני רוצה לקרוא תיגר.

לעומתו של הפרופסור המכובד, רופאים רבים, מומחים להפרעת קשב, רואים באימון האישי תהליך משמעותי שיש בו לסייע לאנשים עם הפרעת הקשב לשפר את מכלול תפקודיהם בכל תחומי החיים, ואף ממליצים למטופליהם לפנות למאמן טוב כחלק מתהליך הטיפול.

מהו, אם כך, אימון אישי?

מבחינה היסטורית, באנגלית מאמן (שהתחיל בתחום הספורט) נקרא coach  – כלומר, כרכרה. כפי שתפקידה היה להסיע את הנוסע למחוז חפצו, כך היה תפקידו של המאמן להוביל את הספורטאי למחוז חפצו, קרי, לשיא ההצלחה. זו התורה כולה על רגל אחת. גם מאמן אישי לחיים או להפרעת קשב, מוביל את לקוחותיו אל שיא ההצלחה שלהם בחיי היום יום שלהם.

יש בהגדרה זו מקום להרמת גבה והטלת ספק, שהרי היא אכן נשמעת כהתיימרות חסרת תוכן ורצינות.

לפיכך דרושה הרחבה על מנת להבהיר כיצד מאמן מקצועי ומיומן מסוגל להביא את הלקוח שלו למצב ההצלחה המקסימלי עבורו.

מאמן חייב ארבעה מרכיבים בסיסיים על מנת להיות מאמן מצוין:

פילוסופיה ואמונה

ידע תיאורטי אקדמי רחב ועמוק

סל של כלים מעשיים

הדרכה

פילוסופיה ואמונה – מאמן חייב להאמין בכל ליבו שהלקוח שלו רוצה להצליח בכל מאודו, וכשהוא לא עומד במטלות, או כשהוא מאכזב את כל העולם, תפקידו של המאמן להיות (לפעמים האדם היחיד בעולם) זה  שמאמין בו, מסנגר עליו (אפילו מפני עצמו) ותומך בו. לא קל לאחוז באמונה זו מבלי לוותר עליה, אך כמו שאנשים המאמנים באמונה דתית, לא זונחים את אמונתם ברגעי משבר, כך גם על המאמן להבין (ולעולם לא לוותר על הבנה זו) שנקודת המוצא של כל התהליך היא שהלקוח מאד משתדל, גם אם הוא נכשל, מאכזב, או מציג את עצמו כמזלזל.

ידע תיאורטי אקדמי רחב ועמוק – מאמן חייב ללמוד לעומק מהי הפרעת קשב. להבין את הנוירולוגיה של ההפרעה, את מבנה המוח, להבין מה קורה במוחם של אנשים לקויי קשב, להבין לעומק את מכלול ההתנהגויות שהפרעת הקשב מייצרת (למשל: התפרצויות כעס, דחיינות, קשיים במעברים ממצב למצב, קשיים בניהול זמן וכדומה). בנוסף ללמידה על הפרעת הקשב, על המאמן ללמוד תורות טיפוליות שונות המקנות את הבסיס לכלים המעשיים, למשל, CBT (פסיכולוגיה קוגניטיבית התנהגותית), SFBT (תרפיה קצרת מועד לפתרון בעיות), פסיכולוגיה חיובית, לוגו תרפיה ועוד. המאמן המעולה חייב להתעדכן וללמוד מן הספרות המקצועית העדכנית לאורך כל חיו המקצועיים.

סל של כלים מעשיים – לאחר שהצטייד בשני המרכיבים שלעיל, המאמן חייב להגיע לתהליך מצויד בכלים מעשיים על מנת ללמד את הלקוח כיצד להתנהל ביתר יעילות ולעקוף את הקשיים שהפרעת הקשב מייצרת, ובכך לצעוד לעבר הצלחה מרבית בחייו. המאמן המומחה והמנוסה חייב לשלב בין שלושת המרכיבים במיומנות ומומחיות גדולה. לדחיינות, למשל, סיבות אחדות ושונות זו מזו. לכל סיבה כלים אחרים שיש ליישם על מנת לנצח אותה. על כן, על המאמן להבין היטב מה המקור לדחיינות על מנת להתאים את הכלי המתאים ביותר. כאשר המאמן, איננו מקצועי ומיומן דיו, הוא עלול ללמד את לקוחו כלי שלא יהיה רלוונטי עבורו, והלקוח שוב יכשל.

הדרכה – ותנאי אחרון שחייב כל מאמן מקצועי לאמץ לעצמו – הדרכה מקצועית במשך כל שנות עבודתו כמאמן. כמו שכל איש מקצוע מומחה ומיומן חייב בלמידה מתמשכת וליווי מקצועי, כך חובתו של כל מאמן להשתמש בהדרכה מתמשכת.

 

אם אתם מרגישים שהפרעת הקשב מקשה עליכם בתפקוד היומי ואתם רוצים לקבל כלים שיעזרו לכם להתמודד, אתם מוזמנים לפנות אלי לשיחת ייעוץ.

בברכה, ד”ר זיוה שגיא

ד”ר לפסיכולוגיה, מאמנת אישית, מומחית להפרעת קשב.

info@sagie-ls.com , טלפון: 050-3833231

הפייסבוק של מרכז אלה