הפרעת קשב וריכוז

“הרגשתי שקשה לי בלימודים. בייעוץ הלימודים הבנתי שיש לי הפרעת קשב שלא ידעתי עליה. קיבלתי הנחיות איך לבקש התאמות באוניברסיטה ואיך לעמוד על זכויותיי. זה שינה את כל ההתמודדות שלי בלימודים. מצאתי אנשים שיעזרו לי וסיימתי תואר שהיה לי חשוב, בעיקר כדי להוכיח להורים שלי ולכולם שאני יכולה”.

ר’ פנתה לייעוץ לימודים מאחר והתקשתה למצוא את כיוונה התעסוקתי והלימודי. תהליך הייעוץ הלימודי כלל אבחון תעסוקתי מקיף, ו-3 פגישות עם פסיכולוג תעסוקתי. בעקבות המבחנים שעשתה במסגרת הייעוץ, נמצא בין היתר כי יש לה הפרעת קשב וריכוז שמעולם לא אובחנה. בייעוץ הלימודים דנו בהשלכות של הפרעת הקשב והריכוז, וכך בחרה ר’ הן במקצוע דינאמי שיתאים לצרכיה והן במסגרת לימודים שתמקסם את סיכויי ההצלחה וההתמדה שלה. היא פנתה ללימודי ניהול והוציאה את האישורים הנדרשים לקבלת התאמות בתואר.

“יש לי כיוון שאני מאמינה שהוא הנכון בשבילי. אני מבינה שתמיד יהיו לי גירויים אחרים, אבל אני צריכה לשלוט בהם. אני אחראית על הגיוון שלי. אני צריכה לא לשגות באשליות שאני אהיה פה ואני אהיה שם. חשוב לי לעמוד במשימות שלי בזמן, ללכת על הדרך החיובית ולא השלילית, לשפר את עצמי, להתרכז במה שאני יכולה לעשות. מצאתי את הדרך לשלב בין טכנולוגיה ובין הדרכת אנשים ובעוד 10 שנים ניפגש שוב כדי לחשוב על שינוי קריירה”.

 ד’, הגיעה לייעוץ הקריירה מבולבלת ומוצפת, היו לה תכניות רבות מבלי שהצליחה להתמקד באחת. היא ידעה שהיא רוצה לשאוף ‘הכי גבוה’ אך בלא מטרה מוגדרת בזבזה אנרגיות רבות והיתה מתוסכלת. היא קיימה תהליך שכלל 4 פגישות עם פסיכולוג תעסוקתי ובסופן בחרה בכיוון אותו מצאה שהכי התאים לה לשלב זה – לעבוד כאיש תמיכת רשתות בחברה בה תוכל להתקדם עם הזמן.

  “הפסיכולוגית התעסוקתית ליוותה אותי בתהליך בחירה של מקצוע. יש לי ADHD ובגלל שאני בנאדם לא החלטי ובגלל צלקות ואכזבות מהעבר, ההכרעה בעניין הייתה מאוד קשה לי. הפסיכולוגית התעסוקתית סיפקה לי מסגרת שאילצה אותי להתמיד ולהתמודד עם התהליך המאתגר ולהבקיע מחסומים רגשיים וכל זה באווירה תומכת ולא שיפוטית ומכוונת למעשה.

הפסיכולוגית התעסוקתית עזרה לי להתגבר על בעיות בדימוי העצמי ובביטחון העצמי ונסכה בי את האומץ להגשים את עצמי בתחומי העניין שלי.
היא הצליחה לשכנע אותי לבחור בגיל 32 במסלול לימודי הוראה בן 4 שנים. דבר שבלעדיה בחיים לא הייתי עושה ועד עכשיו אני מוצאת אותו כקשה לעיכול.

כמובן היה גם תהליך רציונלי של ניתוח אישיותי וסקירה של הכישורים והעדפות שלי, אבל הדגש מבחינתי היה דווקא על המישור הרגשי ולכן התהליך היה ממושך יחסית למקובל בפסיכולוגיה תעסוקתית וארך 9 חודשים.”

א’ הגיעה לייעוץ תעסוקתי מיואשת ועם הערכה עצמית נמוכה ביותר. היא עברה אבחון תעסוקתי מקיף, וקיימה פגישות לאורך 9 חודשים. בעקבות תהליך זה, התבהרו לה גם יכולותיה האובייקטיביות וגם זהותה העצמית. בעזרת תהליך הייעוץ הקריירה, א’ הבינה שבאפשרותה גם לחלום וגם להגשים את חלומותיה, ובחרה ללמוד הוראה.