החופש הגדול כבר בעיצומו. למעשה רובו כבר מאחורינו, אך החלק המאתגר עדיין לפנינו – בעיקר אם יש לנו ילדים קטנים.
בתהליך הייעוץ התעסוקתי אני נפגשת לא אחת עם הורים לילדים צעירים, שמתמודדים במאמץ רב עם אתגרי החיים. אני רואה איך הלחץ עולה לקראת ה-15.8 כשנגמרים המעונות והגנים והם צריכים להתמודד עם האתגר הזה לבדם.
בעיקר המתח עולה אצל הורים עם הפרעת קשב או הורים לילדים עם הפרעת קשב.
בוא נודה על האמת, הרבה פעמים זאת אותה קבוצה בדיוק, כלומר להורים עם הפרעות קשב יש ילדים עם הפרעת קשב גם כן.

אנחנו יודעים שאין דבר שאנשים עם הפרעת קשב אוהבים יותר מאשר חופש!
הרבה פעמים ביעוץ המקצועי אני אשמע את המילים “אני רוצה לעבוד לבד, בלי בוס על הראש” או “אני רוצה לעשות את הדברים בדרכי הייחודית”.
בנוסף, אנשים עם הפרעות קשב אוהבים לחלום ולהיות בתוך הראש שלהם, המקום הזה אף פעם לא משעמם אותם, הוא תמיד מלא ברעיונות. אך יחד עם זאת, אין דבר שמפחיד יותר מחופש – אנחנו יודעים שילדים צריכים מסגרות וילדים עם הפרעת קשב צריכים ביותר את המסגרות הללו. אחרת – היום נהפך ללילה, הרוחות מתפזרות ומתמרחות בלי התחלה ובלי סוף ואין סדר יום – דבר שיכול לגרום לעצבנות.

אז מה עושים עם זה?
הרעיון הוא לנסות לכבד את שני הצרכים – הצורך בחופש וזרימה והצורך במסגרת.
הצורך בחופש חשוב במיוחד- ילדים עם הפרעות קשב הם בעלי מאמץ מתמשך כדי להתאים את עצמם למסגרת. מה שקשה לאחרים, קשה להם במיוחד- קשה להם למלא אחר הדרישות, להיות פסיביים, להקשיב למורה ולשבת במקום אחד. תוסיפו לזה גם מילוי משימות בזמן ותראו עם מה הם צריכים להתמודד ברמת היומיום.
לכן, זמן לעצמם, האפשרות לעשות דברים בקצב שלהם וזמן לחלום חשוב להם – זה זמן לחשיבה ולעשיית דברים שלא מתאפשרים בחיים הרגלים כמו תחביבים ובילויים, עשייה שאינה תחרותית ואינה ככרוכה בקריאה וכתיבה. אך, יחד עם זאת חשוב לשמור על איזושהי מסגרת כדי שדברים לא יתפרקו ויצאו מכלל שליטה

איך עושים את זה?
שיתוף הילדים במשימות וקביעת מטרות ולו”ז שבועי – כזה שאינו צפוף ומאפשר את הגמישות והנוחות הנדרשות. קביעת כללים לשינה וארוחות קבועות שיאפשרו גם להורים לקחת פסק זמן על מנת למלא את המצברים ולהיות רלוונטיים.
אפשר לרתום את הילדים למשימות קטנות מחוץ ובתוך הבית, כאלו שכייף לעשות, שאינן מוגזמות מצד אחד, ומצד שני מספקות את ההנאה שבהצלחה.
זו הזדמנות לייצר חוויות של הצלחה שהן נדירות יותר במסגרת הגן ובית הספר.

זכרו אתם לא צריכים להתמודד עם הכול לבד, חשוב לעשות שיתופי פעולה עם שכנים, חברים ומשפחה מורחבת.
זה הזמן לייצר חוויות משפחתיות שכרוכות בהנאה.

לא הכול צריך להיות מושלם וגרנדיוזי כדי להנות.
הרבה פעמים פעולות קטנות כמו פארק, פיקניק ואפיית עוגה יכולות לגמרי לעשות את העבודה.

והכי חושב לזכור – כל יום שעובר אינו חוזר ואתם בדרך הנכונה לסיום התקופה. שבועיים הם רק שבועיים.
בהצלחה!