קורונה והפרעת קשב? להסתגר בבית עם הפרעת קשב? הסתגרות עם הפרעת הקשב מהסוג ההיפרי? על פניו זה נראה פשוט מתכון לאסון.

אנשים עם הפרעת קשב משקיעים בדרך כלל הרבה אנרגיה בבניית סדר יום ושיגרה קבועה, והינה, הכול מאיים לקרוס מול העיניים. החיים כמו שאנחנו מכירים אותם נעלמו, והם נדרשים ליצור משהו מאפס אל מול הריק החדש, תוך כדי מיקוד, שליטה עצמית, קבלת החלטות וכל הדברים בהם הם מתקשים.

האומנם?

במהלךהתקופה האחרונה, מאז תחילת משבר הקורונה, דיברתי לא פעם על הקשיים של הפרעת קשב. סיפרתי על בעיות  הוויסות, הקושי להישאר בבית, האתגר לעשות סדר יום באופן עצמאי ועוד.

אך החיים תמיד מעניינים ומלאים בהפתעות, ועם הזמן אני מגלה תמונה שונה בקרב הנועצים והמטופלים שלי. כך, שלמרות כל האתגרים שהוזכרו לעיל, מתגלה לה תמונה רחבה ומעניינת יותר. להפתעתי, אני רואה שחלק גדול מהאנשים איתם אני עובדת דווקא מרגישים טוב, חווים את התקופה כהזדמנות ולא בהכרח מתקשים להסתגל למהפך. כל אלה הביאו אותי לחשיבה, למה אנשים עם הפרעת קשב לפעמים נהנים יותר, או, במילים אחרות – מה במערך הכוחות הייחודי של אנשים אלה מאפשר להם הסתגלות טובה יותר?

לאחרונה התפרסם מאמר מצוין שמתייחס לכוחות של אנשים בעלי הפרעת קשב, עליו אני מסתמכת כדי להבין, מה עוזר לאנשים עם הפרעת קשב לעבור יותר טוב את תקופת הקורונה.
(Sedgwick, 2019)

1. היפר פוקוס
האפשרות להתרכז במה שמעניין אותך גם בתנאים של רעש ובלגאן,  אפשרות שעוזרת לאנשים בעלי הפרעת קשב לשבת בבית מלא בילדים ופעילויות ולהתרכז במסך שלפניהם.

2. חשיבה מתפזרת
להרבה אנשים עם הפרעת קשב יש אפשרות לקשב מפוצל, כך שהם יכולים גם להיות בשיחת זום וגם להכין מרק לצהריים, גם להקשיב להרצאה ובמקביל לבנות את הקוד שהם צריכים לעבודה. ריבוי הגירויים דווקא עוזר לפרודוקטיביות שלהם.

3. יצירתיות
ידוע שאנשים עם הפרעת קשב “סובלים” מיצירתיות יתר, כך שהמצאות כגון איך לשדרג את האחסון בבית, ליזום קבוצות jדשות או לעשות מסיבת ריקודים בזום, מאפשרות להם להעלות אנרגיה, לשמוח ולהרגיש מעורבים ומשפיעים גם בתקופה זו.

4. גמישות
אנשים עם הפרעות קשב התמודדו במשך חייהם עם לא מעט קשיים, שינויים ו”הפתעות”. אלה מהווים בסיס להתמודדות גם בשעה זו: “אז החיים לא הולכים כמו שתכננתי..אז מה חדש? אני רגיל לזה.”

5. סקרנות
חשיבה של אנשים עם הפרעת קשב עוזרת להם “לצלול” לתוך נושאים שמעניינים אותם. אנשים בעלי נושא כזה, שעמד על המדף הרבה זמן, כמו ספר או סדרה שחיכתה להם, רצון ללמוד מיומנות חדשה, או סוף סוף לדעת לבשל, יעשו את זה בהתלהבות ובהתמסרות המאפיינת אותם.

6. הרפתקנות וחוסר קונפורמיות
הרצון למצוא פתרון בתוך התנאים הקיימים, הוא צורך חיוני במיוחד אצל אנשים בעלי הפרעת קשב. לאורך חייהם, הם נדרשו למצוא דרך לנוע בתוך החוקים, לגייס אנשים שיעזרו להם ולמצוא את הדרך שמתאימה להם, שבדרך כלל שונה משל השאר. יכולת זו באה לידי ביטוי גם עכשיו – כפי שניתן לראות אנשים שותלים עציצים, מוציאים חפצים ישנים מהבית, מוצאים דרכים יצירתיות להיות פעילים בתוך מאה המטר שלהם ופותחים מרחב חדש בתנאים הנתונים.

7. הומור וקבלה עצמית
אנשים שמצליחים עם הפרעת קשב, למדו לקבל את עצמם. הם מבינים שיש ימים טובים וימים רעים, הם מבינים שיש ימים שאף אחת מהתכניות שלהם לא מתבצעת, וזה בסדר, מחר יש יום חדש. בתקופות אלה, המאופיינות בעליות וירידות במצב  הרוח,יש לקבל שהפרודוקטיביות היא שונה וזה מהווה יתרון. וביחד, אפשר גם לצחוק על זה.

8. אנרגיה
האנרגיה של הפרעת הקשב יכולה להיות מזיקה ולגרום להתפרצויות, אך היא יכולה להיות גם פרודוקטיבית. דווקא בזמן זה, אנשים אלה מוצאים הרבה מה לעשות:
לסדר את הבית, יותר פעילות ספורט ועוד. האנרגיה והפעילות היא עצמה מהווה מוקד לתמיכה ולחוסן נפשי.

אז לכם, חברי היקרים עם הפרעת הקשב, איך עובד הזמן?
אילה דברים אחרים מצאתם ויצרתם בתקופה זו?
אנא שתפו אותי כדי שנוכל להוות השראה זה לזו.

על הכותבים:

אורלי צדוק
פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה.
בעלת ניסיון של כ-30 שנה בייעוץ קריירה בכלל, ויעוץ לאנשים עם הפרעת קשב בפרט, מלמדת במסגרות הג’וינט, מכללת תל אביב-יפו, חיל המודיעין, המשטרה ויועצת בקרנות הביטוח הלאומי. מחברת שני ספרים, לשעבר חברת מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות, הפסיכולוגית הראשית של שירות התעסוקה ומנהלת תכנית הגשטלט באוניברסיטת תל אביב.

שלמה נדלר 
פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה תעסוקתית
בתכניות לצעירים חרדים בג’וינט ישראל, בהדרכת אורלי צדוק. במסגרת זה עוסק בתהליכי אבחון ויעוץ לצעירים חרדים רבים בעלי הפרעת קשב וריכוז, בצמתים של השתלבות בלימודים ובעולם העבודה. במקביל מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית בשירות הפסיכולוגי חינוכי במודיעין עילית, בהדרכות הורים, טיפול בילדים, וליווי צוותים חינוכיים.