הימים ימי קורונה. כולנו קמנו בבוקר והחיים שלנו נעלמו לנו.

אנחנו, בעלי הפרעות הקשב, רגילים שהחיים קצת נעלמים לנו. אנחנו רגילים לקום בבוקר ולא למצוא את הארנק, לא לשים לב ולהיחתך מהסכין או לטעות בפנייה ולאחר לעבודה.

אז אולי אנחנו הגענו קצת מוכנים למצב, אבל לרוב האנשים זו הפתעה ושוק גמור. גם אם הם חיפשו את החיים שלהם מתחת למיטה, במקפיא או בסל הכביסה, הם לא מצאו אותם. החיים האלה פשוט נגמרו. אז אולי יש לנו הנאה קטנה בפינת הלב, שהם מרגישים עכשיו מה שאנחנו מרגישים כל יום.

אבל בנימה רצינית יותר, איך אפשר להתמודד עם כל הבלגאן הזה?

כאנשים עם הפרעת קשב, קל לנו יותר לצאת מאיזון, וסדר היום שהולך לאיבוד זורק אותנו רחוק יותר מאת האחרים. הרבה פעמים אנחנו יותר רגישים, מגיבים חזק יותר, נתונים למצבי רוח וכמובן מאבדים את הריכוז בקלות.

אפשרות אחת היא שנחייה בבלגאן גדול יותר. אבל יש גם אפשרות אחרת, בה שותפות הגורל עם הסביבה שלנו יכולה להרגיע אותנו. דווקא הניסיון שלנו עם חיים מבולגנים ועם חוסר וודאות יכול לתרום לנו. זאת ועוד, אנחנו אפילו יכולים לתרום מניסיוננו לסביבה.

אז לשקטים מביננו זו אולי תקופה טובה. אנחנו יכולים לחלום, לבהות, למרוח את הזמן כמו שאנחנו אוהבים, לעשות כל דבר לאט בבלי שיאיצו בנו – אין תענוג יותר גדול מזה! זה הזמן שלנו!

להיפרים שביננו, התקופה הרבה יותר מאתגרת, סוגרים אותנו בבית!!! אנחנו צריכים גירויים, תנועה ושינויים, לכן המצב הזה כמעט בלתי נסבל עבורנו.

הדבר העיקרי שיכול לעזור לנו להתמודד עם התקופה הזו הוא סדר יום:

• ארגנו סדר יום עם פעולות וגירויים, הקפידו על פעילות בחוץ בכפוף להנחיות, עשו ספורט, ריקדו יחד עם המוזיקה ואל תוותרו.
• בצעו משימות בבית שתמיד דחיתם – לסדר את הארון, לזרוק חפצים ישנים, מי שטוב בצביעה וציור זה הזמן שלו. פנו חצי יום לפעילות ועשייה, אחרת המתח והעצבים יכולים לפגוע קשות במצב הרוח שלנו, ועוד יותר ביחסים שלנו עם הסביבה.
• תנו תשומת לב רבה ליחסים עם הסביבה. אנחנו נמצאים עם יקירנו שעות רבות במצב סגור וההתפרצויות שלנו יכולות להיחוות על ידי הסביבה כחוסר התחשבות.
• כדאי לעשות הכול, אבל הכול, כדי להימנע מכך. כשאתם מרגישים שאתם לא יכולים יותר – לכו להתקלח, צאו להליכה או שמעו מוזיקה. עשו הכול כדי לא להפוך את היחסים לעיי חורבות. זו תקופה בה יהיה קשה לאחרים להכיל את ההתפרצויות האלה.
• מומלץ בסוף כל יום לשבת כולם לשיחה משותפת, לבדוק מה עבד היום ומה לא, איך אפשר לעשות את היום הבא טוב יותר ולהשקיע בניהול הזמנים.

התקופה הזאת באמת קשה, אבל היא יכולה להיות גם הזדמנות לגדילה, צמיחה ושדרוג של הרגלים.

ההתמרה הטובה ביותר של האנרגיה שלנו יכולה להיות מעצבים ומתח להתנדבות. יש אין סוף מקומות להתנדב בהם כיום: הסעות של צוות רפואיים, עזרה בקניות לקשישים, מענה במוקדים טלפונים, עזרה לילדים של צוותים רפואיים ועוד ועוד. זוהי דרך מצוינת להיות בתנועה, בחוץ, לא להיות כל היום בבית וגם להרגיש משמעותי.

אז איך זה הולך לכם?

אתם מוזמנים לשתף