אני שחוקה, יש לזה פתרון?

“היה לי ייעוץ לפני 25 שנה וזה לא היה זה. לא עשיתי עבודה אישית כמו עכשיו. זה קשור בבשלות, אני מרגישה שעשיתי עבודה יסודית. טוב לי, אני מסיימת עם הרגשה טובה שלא קפצנו על שום דבר, שזה מעמיק, שההחלטה נכונה עבורי. למדתי דרכך על עצמי – להכיר את המילה חסם, למדתי שאני צריכה לוותר על חלק מהדברים, הרגשתי שאני עמוסה ורק בייעוץ התחלתי להבין למה.”

פ’ היתה תשושה ושחוקה מעבודתה, חשה חוסר הנאה וחוסר מוטיבציה לבוא כל בוקר למקום בו עבדה כמנהלת אדמיניסטרציה. כשהבינה שהמצב לא יכול להימשך כך, פנתה לייעוץ. התהליך הייעוצי ארך 9 מפגשי שיחה עם הפסיכולוגית, ובהם פ’ אט אט החלה להירגע ולחשוב מתוך מקום של תקווה ורצון לשאוף להסדר טוב יותר עבורה. היא עזבה בתור התחלה את מקום עבודתה, ובהמשך נרשמה ללימודי אנימציה.

“אני מרגישה שהתהליך נתן לי תקווה, שסוף כל סוף אני יכולה להפוך את העבודה להנאה ולא להיות רובוט בעבודה. אני נהנית מהמגע החדש הנעים עם האנשים אבל אני לא אוהבת את העבודה. עכשיו אני מרגישה שיש לי אומץ לנסות. עד עכשיו הכל היה בדמיון, חיכיתי שדברים יקרו אף שעכשיו אני מרגישה יותר אקטיבית שאני עושה דברים שישנו לי את החיים וזה מאוד נעים לי. אני מרגישה שבאמת אני פותחת דף חדש אקטיבי, לא הגורל, משהו שאני עושה וזה יוצר תחושה נעימה.”

מ’ הגיעה לייעוץ בתחושה כללית שאינה מרוצה בעבודתה כעובדת סוציאלית. לאורך הייעוץ, שכלל 8 פגישות שיחה עם הפסיכולוגית, עברה מתפיסה פסיבית לתפיסה אקטיבית והחלה לקחת את ניהול הקריירה שלה במו ידיה. היא קיבלה כמה החלטות ביניהן הידיעה כי תחום העבודה הסוציאלית הוא המתאים לה, אך הכניסה מספר שינויים באופי התפקיד כך שגרמו לה שוב לחוש את תחושת המשמעות והשליחות שהניעו וסיפקו אותה מלכתחילה במקצוע.