מהם הכללים האתיים של ייעוץ תעסוקתי? מה מותר ומה אסור בתוך התהליכים האלה?

תחומי ייעוץ הקריירה, ייעוץ והכוון תעסוקתי הם לצערי תחומים פרומים למדי. יש מגוון אנשי מקצוע שעוסקים בתחום ולא תמיד ברור מה מותר ולהם לעשות ומה אסור.

כפסיכולוגית תעסוקתית החוקים ברורים ביותר. פסיכולוג תעסוקתי הוא קודם כל פסיכולוג, מה שאומר שחוק הפסיכולוגים מחייב אותו, כמו גם חוק זכויות החולה וחוקים נוספים. החוקים האלה קובעים שלאדם שבא ליעוץ פסיכולוגי יש זכות לסודיות ופרטיות, זאת כדי שיכול להרגיש נוח לפתוח את כל אשר על ליבו, דבר שחשוב לקידום התהליך בו הוא מעוניין.

אך אתיקה היא אינה חוק – היא מעל החוק. כלומר, החוק מחייב את כולנו, אך האתיקה דורשת מבעל המקצוע לעשות מעבר לחוק כדי לקדם באופן עמוק יותר את האדם בייעוץ התעסוקתי. האתיקה מתייחסת למצבים אינדיבידואלים מורכבים שבהם צריך להפעיל שיקול דעת.

לדוגמה, צעיר בהכוונה תעסוקתית שנמצא במצב של דיכאון ולא מעוניין לשתף את הוריו. מחד, שיתוף ההורים ורתימתם לשיפור מצבו יכולה לקדם אותו באופן משמעותי, ומאידך מגיעה לו זכות לפרטיות. מה הפעולה הנכונה במצב זה? האם נכון לשכנע אותו לשתף את הוריו ולגייס אותם?

דוגמה נוספת לבעיה אתית היא כאשר הייעוץ נעשה במסגרת אירגונית ונמצא שהאדם פועל בצורה הפוגעת בארגון או באנשים איתם הוא עובד. האם אפשר להתעלם מכך? איך בכל זאת להתריע על דברים לא תקינים תוך שמירה על הפרטיות?

דוגמה נוספת היא שבסוף תהליך הייעוץ, אדם מבקש לקבל דוח המדגיש את יכולותיו ומתעלם מקשייו על מנת לקדם את מטרותיו. מחד, אנחנו מעוניינים לקדם אותו ומאידך, הדוח הפסיכולוגי מהווה מסמך משפטי שנותן תמונה מלאה על הנתונים הקשורים לזהות התעסוקתית והבחירות התעסוקתיות של האדם. מהו הפתרון הנכון?

ככול שהעולם נעשה יותר מורכב והידע מתפתח, כך התחום של סודיות ופרטיות נעשה מורכב יותר. בתחום הפסיכולוגיה בכלל ובתחום הפסיכולוגיה תעסוקתית בפרט יש חשיבות גבוהה על שמירת הסודיות וצריך לשמור עליה ביתר שאת.

אכן מדובר בשאלות מורכבות וכפסיכולוג תעסוקתי חשוב לא להישאר איתן לבד, יש להתייעץ ולחלוק ידע כיוון שהאתיקה המקצועית נקבעת על פי הפתרונות שנוצרים בשטח על ידי אנשי המקצוע המנוסים וכך מתווסף ידע בעל ערך שהמהווה פרשנות מעשית לדילמות שנוצרות.

המילה אתיקה מגיעה מהמילה היוונית אתוס, שפירושה מנהג. המילה מבוססת על התפיסה שלמעשינו יש השפעה על האחר ויש חובה לנהוג באופן מוסרי כדי שההשפעות יהיו חיוביות.

היוונים פיתחו את תורת המידות שמתארת את האופן הנכון של המעשה הראוי שחובה לעשותו. אריסטו, אפלטון וקאנט התמקדו בסוגיות אלה באופן כללי. המונח הוא מונח יישומי שמתייחס לאופן ההתנהגות הרצוי של תחומי מקצוע שונים. אסא הגדיר אתיקה מקצועית כתפיסה סדורה של האידיאל המעשי של התנהגות במסגרת מקצועית שהיא מסגרת מוגדת של פעילות אנושית מיוחד. כלומר, מדובר על תפיסה סדורה ולא אופן אקראי של כללים והיא הבסיס למצוינות מקצועית שבאה לידי ביטוי בעשייה עצמה.

במילים אחרות יש קשר הדוק בין אתיקה ומקצועיות. מה שעומד בבסיסן זה גוף ידע שיטתית על תאוריות ועובדות אמפיריות שנרכשות על ידי למידה מכוונת. לכל מקצוע יש את המיומנויות שלו ובעיות מקצועיות אותן הוא לומד לפתור בתהליך ההכשרה. כלומר פתרון הבעיה חייב להיות באינטראקציה ושיח על המוסכמות והידע בתחום, ולא רק על פי האינטואיציות האישיות של איש המקצוע.

אחד הדברים החשובים הוא גבולות המקצוע, כלומר במה בעל המקצוע לא צריך לעסוק בהנחה שהוא לא מומחה בתחום ולאפשר לבעל מקצוע אחר לעסוק בבעיה. כלומר המקצועיות והאתיקה מחייבות התייחסות למונח של גבולות, מה קשור לתחום שלי ומה לא.

קוד אתי הוא פרי הסכמת הקבוצה על האידיאלים המקצועיים שלה. בדרך כלל הקוד מנסח את הכללים, עשה ואל תעשה, וקובע מה תהיה התגובה להתנהגות לא מקובלת.