חזרתי לאחרונה ממרוקו ומעבר לחוויות הכלליות ענין, אותי במיוחד ההיבט התעסוקתי. היתה לי האפשרות לראות את עולם המקצועות והעיסוקים שהשתמרו מלפני מאות שנים ולראות מה השתנה ומה לא השתנה מאז.

הדומה בין עולם העבודה אז והיום

אתחיל במה לא השתנה: החלוקה בין עובדים למנהלים.

בכל מקום שביקרנו במרוקו אם זה בערים הגדולות ואם בכפרים נידחים, אם זה בתחומי הדת או בתחומי האומנות והמסחר, היו את אלו שיצרו ועבדו והיו את אלו שניהלו, הסבירו ותיקשרו .

האופי של המייצרים ושל המנהלים היה דומה מאוד למה שאנחנו רואים בעולם בעבודה היום. מה שהפריד בין שניהם היה בעיקר הקשר עם האנשים, היוזמה והגיוון.

המייצרים עבדו בדרך כלל עבודה רוטינית, שדרשה מומחיות, חזרתיות והקפדה על פרטים. העבודה שלהם הינה כזו  שנדרש ידע רב כדי לשלוט בו. הם בדרך כלל היו שקטים יותר וגאים באופן בו המיומנות עברו לאורך דורות במשפחה, ואכן מיומניות אלו היו מדהימות ועשירות.

המנהלים היו אלה שיצרו קשר בקלות ובנעימות, ונעו ממקום למקום תוך כדי ביצוע מגוון תפקידים והתמודדות עם אחריות רחבה לעובדים ולמקום העבודה.

חישבו על עצמכם מה מתאים לכם יותר

ומה ההבדל העיקרי שראיתי בין העולם העבודה העכשווי למסורתי?

מה שהשתנה בעיקר זו התנועה והשינוי. רוב האנשים שפגשתי עסקו באותה עבודה שאבותיהם ואבות אבותיהם עשו. העסקים היו משפחתיים. כיום נדרש יותר ממישור תעסוקתי אחד. התרחשו שינויים חיצוניים רבים בעולם העבודה, והמסורת הדורית כבר אינה נשמרת.

נסו למצוא היום צעירים שעוסקים במה שהוריהם עשו?

נסו למצוא צעירים שנמצאים מעבר לשלוש שנים באותו מקום עבודה, שלא לדבר על חיים שלמים באותו מקום. שינויים אלו אינם רק חיצוניים אלא מצריכים מערך פנימי שלם של יכולת והתגמשות פנימית כדי להתמודד עם השינוי.

ישנם מספר יכולות אותם צריך לפתח בעולם עבודה שכזה

ראשית להסתמך יותר על האני האינדיבידואלי ופחות על שייכות לקבוצה או ארגון כמשהו קבוע המגדיר את האדם. נאמנות והמשכיות מאבדות מערכן ויכולת ההשתנות נעשית חשובה יותר, ולכן קשרים רבים ומתחלפים נעשים חשובים. היכולת לשמר רשת חברתית רחבה נעשית קריטית וזה כמובן שונה מאד מהגישה המסורתית. היכולת להיפרד מהר ולהתחבר מהר מרכזית. היכולת לדעת הרבה על מה קורה בארגונים אחרים חשובה והרבה נעשה על חשבון עומק ומיקוד.

בנוסף עולה היכולת לשלוט במירב מיומנויות, כי נראה שהמיומנות הראשית שרכשנו בתחילת חיינו המקצועיים תתקשה לשרת אותנו לאורך זמן. נצטרך ללמוד כל הזמן ולאורך החיים אחרת נהיה לא רלוונטיים. זה כמובן שונה מלשבת ליד אבא מגיל חמש ולהתבונן בו לאורך שנים עוסק במלאכה מסוימת ולהפנים אותה לאט לאט.

בעולם של היום אנו נדרשים כל הזמן להיות מוכנים לשינויים המתוכננים, ואלה שלא מוכנים לכך עליהם לחשב מסלול מחדש או להיות מוכנים לכך שנצטרך לעשות זאת. ממיומנות שלא נדרשה בעבר כלל או מקסימום פעם בחיים אנחנו נדרשים להשתמש בה כמעט כל הזמן.

בחירה כפונקציה חדשה בעולם העבודה

זווית ראיה זו חידדה לי כמה הפונקציה של בחירה תעסוקתית היא מיומנות חדשה ולא פלא שכל כל הרבה צעירים טובעים בים האפשרויות.

עם השנים כנראה נוכל להתמודד טוב יותר עם המגוון ונלמד עם מי צריך להתייעץ בכל שלב ושלב. חשוב בכל צומת לעצור לעשות הערכה מקיפה, לבחון אפשרויות ולשמוח שהאפשרות הזו עומדת לרשותנו.

מתלבטים איך לבחור נכון החלטות בנושא קריירה? לא בטוחים לגבי “הכיוון בחיים” או הזהות התעסוקתית שלכם? השאירו פרטים ואני אחזור אליכם בהקדם