דחיינות והימנעות הינן בעיות מרכזיות בחייהם של אנשים עם הפרעת קשב.
זו בעיה רצינית שאם לא מתגברים עליה קשה מאוד להתקדם, להגיע למטרות ולבנות קריירה מצליחה.
אנשים אשר נוטים להימנע מרגישים הרבה פעמים תסכול ולפעמים גם תחושת בושה ופספוס. החוויה היא של חוסר שליטה בחיים. בנוסף, נוצרת חוויה מתגלגלת – אי העשייה פוגעת בערך העצמי ובאמונה ביכולת להצליח. זו מובילה להחלשת הכוחות ובפעם הבאה המשימה תהיה קשה אף יותר וחוזר חלילה.
כלומר, ההימנות אולי מאפשרת באותו הרגע להישאר באזור הנוחות, היא מאפשרת הגנה, מאפשרת לא להתמודד עם הקשיים והפחדים, אך לטווח הארוך היא בעייתית ומרחיקה אותנו יותר ויותר מהמטרה.
אז למה זה קורה?
ישנן כמה סיבות התומכות זו בזו ומובילות להתנהגות הזו.
האחת היא ניסיון קודם שלילי – אנשים עם הפרעת קשב התנסו פעמים רבות בכישלון: הם לא הצליחו להקשיב בשיעור, איחרו למפגשים, תכננו לא נכון את הזמן, אכזבו את עצמם ואנשים אחרים. לכן, המפגש עם המשימה מעלה זיכרונות כואבים שיכולים להרפות את הידיים. בנוסף, כל החוויות האלה לא נתנו הזדמנות לרכוש הרגלים יעילים וניסיון בונה.
בעיה נוספת היא הנטייה של אדם עם הפרעת קשב להתייחס להווה – האדם חווה הצפה של גירויים עכשוויים, גם פנימיים וגם חיצוניים, ואלה נוטים למחוק את הקשיים שהדחיינות גרמה בעבר וכן את התרומה החיובית שתהיה להתמודדות לגבי הצלחה עתידית. לכן, יש נטייה להגיד “אוקי.. עכשיו לא בא לי לקום מהספה.. אני רק אסיים את הסדרה ולאחר מכן אתמודד עם מה שצריך…”
וזוהי כמובן הדחיינות.
גם בעיות השליפה והארגון משפיעות על הקושי – כשאדם עם הפרעת קשב ניגש למשימה, הוא מתקשה לראות איפה ההתחלה, איפה הסוף ומהו סדר הדברים. ההצפה הזאת יכולה לגרום לו להתחיל מספר דברים ביחד או להתחיל במשימה אחת ממספר כיוונים ומהר מאוד למצוא את עצמו בבלאגן ומבוי סתום בו אינו יודע איך להמשיך.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
ראשית, חשוב לתת מקום לדיבור הפנימי, להזכיר כמה המשימות חשובות, כמה הדחיינות פוגעת ולהתחבר למקומות אליהם רוצים להגיע. אין טעם לסמוך על הרגע בו יהיה לי חשק, רגעים כאלה יכולים להיות נדירים ואי אפשר לבנות עליהם מטרות לחיים.
כדאי להיעזר בתכנון ובדיקה יסודית של צורת הפעולה המתאימה ביותר. לדוגמה, יש אנשים שמתפקדים היטב בבוקר, יש כאלו שבערב, יש כאלה שמעדיפים סביבה שקטה ויש בבית קפה, יש כאלו שמעדיפים לעבוד לבד וכאלו שמעדיפים ביחד, יש אנשים שטוב להם לצלול למשימה, לעשות אותה במשך שעות ארוכות ולאחר מכן לעשותה הפסקה ויש אנשים שמתאימם להם לחלק את המשימה לחלקים קטנים.
נתחו מה עבד לכם בעבר ונסו לשחזר הצלחות.
חשוב לנסות אמצעים חדשים, כגון לעשות משימה בזמן תחום, למשל בין זמן סיום העבודה לבין זמן החזרה הביתה וכמובן, לתגמל את עצמם בפרס לאחר עמידה במשימות.
המסר החשוב הוא לא להרים ידיים, לחשוב ולראות מה עבד ומה לא, לראות באיזה כוחות ויכולות שלכם אתם יכולים להשתמש.
לא להתייאש להמשיך להשתפר!
בהצלחה.