לא יודעים מה יהי בעבודה בזמן הקרוב?
חוששים מהעתיד התעסוקתי שלכם נוכח המשבר הנוכחי?
נמצאים באי וודאות לגבי העתיד המקצועי?
חוששים? אתם לא לבד
משבר הקורונה כבר בשיאו, וההשפעה על המשק עצומה. רבים עוברים לעבוד מהבית, כשילדים ללא מסגרות ברקע, אחרים מפוטרים. עסקים קטנים ועצמאיים מוצאים את עצמם עם הפחתה בכמות העבודה ואף ללא עבודה לתקופה הקרובה. אי הוודאות הינה עצומה.
תחושות של תסכול, חשש, לחץ, כעס, ואף חרדה עולות. אצל כולם.
אם כך אתם מרגישים – תתחילו להרגיש נורמליים. המשבר כבר כאן, הוא לא ילך בקרוב, ואצל רוב האנשים – כך זה מרגיש.
כולנו זקוקים לתחושת וודאות ושליטה, וכשזו מאוימת, באופן טבעי, תחושת חוסר האונים מתגברת.
תחושת חוסר האונים אינה קשורה רק לאירועים הנוכחיים. המצב הקיים מתחבר לזיכרונות שלנו מהעבר בהם חשנו גם חוסר אונים. זאת ועוד, יש זיכרונות של מצבים קשים שעוברים במשפחה ואנחנו מגיבים גם לסיפורים המשפחתיים ששמענו. בסיטואציות של משבר הצירוף של העבר וההווה יכול להגביר את התגובות הלא רציונליות.
כשעולות בנו מחשבות ורגשות שליליים, תגובתנו הטבעית היא לנסות להכחיש ואם זה בלתי אפשרי נחוש תחושת הצפה. זהו מנגנון התנהגות בסיסי, הישרדותי של שלושת הF – Fight, Flight, Freeze Walter Bradford Cannon)), כלומר במצב הישרדותי אנחנו נוטים או לברוח או להילחם או שילוב של שתי הנטיות האלה ולהיכנס למצב של קיפאון. כדי שהתפקוד יהיה יעיל יותר, עלינו לנסות להפעיל מנגנוני התמודדות קצת יותר מפותחים. ראשית, אין טעם להכחיש את המצב מחד, ומאידך אין טעם להיכנס לתחושה שהכול בהתמוטטות ואין לנו כלל שליטה. עדיין יש לנו שליטה על דברים רבים, כגון: איך נתנהג, מה נגיד, מה נעשה והאווירה הרגשית שנקרין על סביבתנו. אנו, כהורים, מנהלים, חברי צוות וקולגות צריכים לזכור שאנחנו משמשים דוגמה. יש מקום להפעיל חמלה עצמית ורגישות לאחרים, תוך קבלה של המצב בו אנחנו נמצאים.
עם תחושות שליליות ניתן להתמודד בעזרת: טכניקות של ויסות רגשות, נשימות ואף מדיטציה. כל אלה הוכחו כיעילות במצבים כאלו. דיבור פנימי או עם עצמי או עם אחרים הינו חשוב ביותר. בדיבור זה אנחנו יכולים לבדוק מה באמת מלחיץ אותנו ומה ניתן לעשות עם תחושה זאת. בכלל, יכולת ההתבוננות הפנימית מהווה מנוע ויסות חשוב. חשוב לא להישאר לבד עם התחושות הקשות, לשתף בני משפחה וחברים ובמידה ועולות תחושות שמשפיעות על התפקוד לאורך זמן – גם לפנות לעזרה.
יופי, נשמנו. ומה עכשיו?
כעובד או כעצמאי ברור שרק נשימות ושיחות לא יוציאו אותנו מהמצב.
אחד הקשיים הבולטים בסיטואציות של משבר הוא העדר תחושת שליטה. רוטר (1975) טבע את המושג האישיותי “מיקוד שליטה” שעשוי להיות פנימי או חיצוני. מיקוד השליטה (Locus of control) היא הרגשת השליטה שיש או אין לאדם על המאורעות שבחייו ולתפיסתו באשר למה גורם לדברים טובים או רעים בחייו לקרות.
אנשים בעלי מיקוד שליטה פנימי נוטים לייחס תוצאות או אירועים בחייהם לשליטתם לעומתם בעלי מיקוד שליטה חיצוני ייחסו אותם לנסיבות חיצוניות.
לדוגמא, עובד בעל מיקוד שליטה פנימי יאמין כי הצלחתו בעבודה נובעת ממאמציו ויכולותיו, בעוד שעובד בעל מיקוד שליטה חיצוני יאמין שהעובדה שלא קודם נובעת ממנהל ש”שם לו רגליים”, או סתם ממזל רע. משום כך פחות סביר שיצפה שמאמציו ויכולותיו יביאו להצלחתו ואז סביר פחות שיתאמץ לעבוד קשה עבור קידום. יש לכך השלכה ברורה על המוטיבציה להישג בשל העובדה שבעלי מיקוד שליטה חיצוני ממקמים את השליטה מחוץ לעצמם – נוטים הם לחוש פחות שליטה על גורלם להיות לחוצים יותר ויותר נוטים לדיכאון.
אמנם יש לכל אחד מאיתנו מאפייני אישיות ונטיות טבעיות. אולם אלו אינם שני מצבים דיכוטומיים אלא הם מאפיינים שני קצוות של רצף, עליו לפעמים אנחנו יכולים לנוע בין תקופות, סיטואציות ומול אנשים שונים.
בתקופות של אי וודאות – ביצוע פעולות שיקדמו אותנו מהבחינה התעסוקתית, יכולות לסייע לנו לאמץ ולחזק מיקוד שליטה פנימי ובכך לייצר תחושות יותר יציבות ואף חיוביות. כדאי שנזכור שהמצב הזה יעבור ויש טעם להשקיע אנרגיה במחשבה על השלב הבא. זאת יחד עם ההתרכזות ברמה היומיומית בה התנאים משתנים.
מה אפשר לעשות בתקופה של משבר תעסוקתי?
אמנם מגפת הקורונה היא משבר עולמי משמעותי ונדיר. אולם, “עולם העבודה החדש” כבר מזמן משתנה ללא הרף. אחת התכונות הנדרשות בו היא גמישות ופתיחות ללמידה. אם נצליח לאמץ state of mind של גמישות לצד מיקוד שליטה פנימי נוכל אפילו לקחת את התקופה הקרובה כהזדמנות ללמידה ולפיתוח של מיומנויות הנדרשות בעולם העבודה החדש.
ריכזנו לכם כמה טיפים כדי לעבור את התקופה הזאת בשלום ואף (אולי) מחוזקים, מהבחינה התעסוקתית:
יצירתיות
בין אם זה המצאת שירותים חדשים, או שיטות שיווק חדשניות – יצירתיות וגמישות זה שם המשחק. הסתכלו מסביב, תראו איפה אתם יכולים להביא ערך ולמה אנשים בסביבה זקוקים. השירות שתציעו לא חייב להיות בתחום הקריירה שלכם, אלא כל תחום בו אתם מיומנים. הדבר יכול לעזור לכם לעבור את הזמנים הקשים בצורה יותר טובה. עשו רשימה של כל הדברים שאתם יודעים לעשות גם כאלה שלא עשיתם מזמן. חשבו על קהל יעד שבתקופה זו יכול להשתמש בשירותכם. הציעו את השירותים ברשתות החברתיות ולאנשים בסביבתכם.
לדוגמה – מפיקי אירועים ללא עבודה? ניתן לכתוב ברשתות החברתיות לקהל הלקוחות כיצד לארגן הפעלות לילדים בבתים, ואפילו להציע להגיע לבית ולהפעיל ילדי יומולדת בקבוצות קטנות. עובדים סוציאליים בחופשה כפויה? יכולים להציע שירותים של עזרה ותמיכה למבוגרים שנאלצים להסתגר בבתיהם. ברמן שנשאר מובטל? אולי ניתן להשתלב בשליחויות או במרכז מענה טלפוני בסופר מנהלת קבלה במלון? יש אפשרות להציע שיעורים פרטיים מרחוק אנגלית. יש מקומות עבודה שמחכים לכם ובהם אתם יכולים לתרום בתקופה זו.
קשר אנושי וסולידריות
אחת החששות היא שהצורך בבידוד יגרום לתחושה של בדידות. אנו תלויים במסגרות שבהן אנחנו עובדים. הן נותנות לנו תחושת שייכות, אנחנו פוגשים בהן אנשים שמתעניינים בנו וצריכים אותנו. חוסר המעש בבית יכול להשפיע באופן קריטי על המצב הרגשי. חשוב מאוד לעסוק במניעת ההתדרדרות של המצב הנפשי ושמירה על קשר עם אחרים זו דרך מצוינת לעשות זאת. תחושת היחד מחזקת, זה הזמן ליצור קהילות, להיות יחד עם משפחה וחברים. עכשיו הזמן ליצור קשר עם אנשים שאתם מתגעגעים אליהם ומזמן לא דיברתם איתם. זו הזדמנות לערוך שיחות משמעותיות יותר וארוכות. עכשיו הזמן להציע עזרה לסביבה שלכם זה בהחלט עוזר למצב הרוח של אחרים ושלכם. אפשר ליזום פעילויות בבית בקבוצות קטנות כגון בישול משותף, מדיטציה או סתם לראות סרט. מי יודע? אולי תוכלו לצאת עם חברים חדשים והרחבת ה-NET-WORKING שלכם מכל המצב הזה.
https://www.youtube.com/watch?v=tKubco6QugQ
התנדבות, פרו-בונו וסחר חליפין
נתינה זה שם המשחק – היא יכולה לעזור לנו גם בהתמודדות הרגשית וגם בהתמודדות הכלכלית.
מצבי חירום יוצרים במהירות ובקיצוניות צרכים חדשים וגם לכם יש צרכים כאלה – שימו לב למה אתם זקוקים ומה אתם יכולים לתת.
יש לכם שירות שכרוך במפגשים שאינם אפשריים כעת? תציעו אותו בהנחה או פרו-בונו. אנשים זוכרים התגייסות בהתנדבות לייעוץ , סיוע ונתינה בעיתות משבר. התגייסות שכזו יכולה למנף מוניטין ולהיזכר לטובה, הלקוחות שלכם יודו לכם בהמשך, כשכן יוכלו להוציא כסף על השירות. אם אין לכם כסף להוציא כרגע – ברטרים וסחר חליפין יכולים להיות הפתרון.
לדוגמה – אפשר להתארגן בקבוצות לשמירה על ילדים, לעשות ברטר של תיקונים קטנים בבית בתמורה של שיעורים פרטיים, להציע עזרה בהתייעצויות שונות בתחום הנפשי, הכלכלי או הלימודי. לכל אחד יש יכולות שהסביבה שלו יכולה להנות מהן. צריך רק לפתוח את הראש.
טכנולוגיה
יש לכם שירות שלא ניתן להעביר בפגישה? זה הזמן להשתמש במוצרים טכנולוגיים. יועצים ומטפלים רבים עוברים לטפל דרך סקייפ וזום. הרצאות עוברות לפלטפורמות מקוונות. לא בעניין של טכנולוגיה? יכולים לנצל את הזמן כדי ללמוד:
זקוקים לעזרה? יש הרבה סרטוני הדרכה באינטרנט. המעבר מקשר פרונטלי לקשר אינטרנטי אינו פשוט. קל יותר להגיד מאשר לעשות. עדיין, הצורך בשימוש בכלים מרחוק נהפך דחוף יותר. המצב יכול לתת את המוטיבציה ואת האפשרות ללמוד דברים שמפחידים. יכולה להיות הפתעה נעימה לגלות להתמודד וללמוד דברים שלא האמנתם שתוכלו לעשות. כדאי לקחת בחשבון שיהיה תהליך של למידה בו בהתחלה הפגישות יהיו מקוטעות, משונות וייתכנו קשיים של חיבור וטכנולוגיה. אנחנו מציעות לכם לא להרפות ידיים. הטכנולוגיה כאן כדי להישאר. היו סבלנייים לתהליך והמשיכו לנסות. אין ספק שעם הזמן תראו שיפור.
פיתוח מיומנויות
יש קורס אונליין שתמיד רציתם לעשות? שקלתם להעמיק את הידע שלכם בשפה מסוימת? סימנתם לכם כתבות או הרצאות טד שתמיד רציתם לצפות? זה הזמן להשלים פערי ידע. התחושות של ניצול הזמן באופן פרודוקטיבי, צבירת ידע חדש והתקדמות והתפתחות אישית ומקצועית – יכולות להוסיף לתחושת השליטה בזמנכם ועתידכם ומכאן לתחושת הרווחה האישית וההתמודדות עם המתחים. קשה לכם לדעת במה להתמקד? תשוטטו ברשת, תראו במה אנשים אחרים מתעניינים ותראו על מה הם ממליצים. אפשר לארגן למידה בקבוצות קטנות. הדבר נותן עזרה בשמירה על המסגרת ועל אנרגיה חיובית.
תכנון קריירה ואסטרטגיה
הנטייה להיות מוצפים במידע שזורם אלינו כאן ועכשיו הינה חזקה. יחד עם זאת, אם נשכיל להתרחק ממנה מעט ולחשוב קדימה, זה יעזור לנו להרגיש חיוניים בהווה ולהיות במצב טוב יותר בעתיד. הרי אנחנו יודעים:
המשבר, מטבעו, יחלוף. ומה אז?
זה הזמן לעשות חושבים – כל הפוגה והתרחקות מהשגרה מאפשרת לנו “זום אאוט” לתהליכים אישיים ומקצועיים. העצירה והחשיבה חיוניים למימוש והקידום המקצועי, אך אלה קשים להשגה במרוץ המטורף של היומיום. אז הינה, יש לנו הזדמנות חשוב – האם אני במקום הנכון עבורי? מה הייתי רוצה לשנות? אילו יעדים אני מציב/ה לעצמי לשנה הקרובה? מה עליי לעשות כדי לממשם?
עבור עצמאיים זו הזדמנות לעשות תכניות עסקיות, לבנות גאנטים להוציאן לפועל ולעבוד על שיווק. כמובן בימים אלו צריך להיות רגיש ומותאם לתכנים שמעסיקים את קהל היעד.
סדר יום
בתוך כל הבלאגן חשוב לנסות לשמר שגרת יום: מתי עובדים מהבית, מתי הפסקה, איך אוכלים וכיצד מתחלקים בטיפול בילדים. עבודה מהבית לא חייבת לתפוס את כל היום כמו גם הפעלות לילדים. חשוב לשמור על שפיות בתקופה זו וסדר יום יכול מאד לסייע בגיבוש תחושת שליטה פנימית.
כדאי לקבוע את סדר היום מראש. בסוף כל יום מומלץ לעשות הערכה מה נעשה ומה לא, ניתוח הקשיים ובניית תכנון מותאם יותר ליום הבא. בדרך כלל השעות הפרודוקטיביות הן שעות הבוקר, בשעות אלה כדי לקבוע שיחות עם צוותים וקולגות, עבודה מול מחשב הינה מעייפת. יש לשקול לשמור על יכולת לתנועה: לקום, לשנות גם בתוך שעות העבודה. בסוף הפגישות מומלץ לנהל סיכום מסודר ועדיף לקבוע זמנים להפסקות.
זכרו – ככל שתשמרו מסגרת התואמת יותר מסגרת עבודה יהיה לכם קל יותר לשמור על פרודוקטיביות ותחושת משמעות. הגבלת התנועה בתוך הבית הינה משמעותית, הן ברמה הגופנית והן ברמה הנפשית, מומלץ לתכנן זמן לפעילות גופנית, הליכה בחוץ במידה ואפשר, יש לשקול קביעה עם אנשים אחרים לביצוע המשימות השונות. דבר שיעזור לנו לשמור על מסגרת.
לסיכום, עולם העבודה משתנה כל הזמן. מי שישכיל לפתח מיומנויות של גמישות ויצירתיות, ומיקוד שליטה פנימי, לקחת סיטואציות של שינוי ומשבר כהזדמנות לפיתוח מיומנויות ולמידה ואף יצירת קשרים חדשים – יצליח להסתגל לשינויים לאורך זמן. השינויים והמשברים, כאמור, מאפיינים את העולם שלנו מעתה והלאה, אז כדאי שנתחיל להסתגל. ומי יודע? יכול להיות שנסתכל על התקופה הזאת אחורה ובנוסטלגיה ונוכל למצוא בה גם דברים חיוביים.
על הכותבות:
אורלי צדוק
פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה. בעלת ניסיון של כ-30 שנה בייעוץ קריירה בכלל, ויעוץ לאנשים עם הפרעת קשב בפרט. מנהלת מכון לתכנון וייעוץ קריירה בהוד השרון. מלמדת במסגרות שונות, כגון הג’וינט, מכללת תל אביב-יפו, חיל המודיעין, המשטרה ויועצת בקרנות של ביטוח לאומי. מכותבות הספר “מלקות לחירות”. מחברת הספר “הפקולטה למדעי הלקות” (בדפוס). לשעבר, חברת מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות, הפסיכולוגית הראשית של שירות התעסוקה ומנהלת תכנית הגשטלט באוניברסיטת תל אביב.
מירב פירק
פסיכולוגית תעסוקתית מומחית במיון והערכת עובדים ובייעוץ קריירה.
בעלת 10 שנות נסיון באבחון תעסוקתי ותהליכי קבלה לעבודה. מרצה לשעבר באקדמיה בתחומי פיתוח קריירה ואבחון תעסוקתי למשאבי אנוש. מלווה ארגונים מגוונים בתהליכי ייעוץ למנהלים ועובדים, ניהול ופיתוח קריירה, מתן כלים פסיכולוגיים לאבחון בראיונות עבודה וליווי מחלקות מש”א. מלווה לקוחות פרטיים בייעוץ קריירה, תהליכי הסבה, מיצוב בכניסה לתפקיד, הכנה לראיונות ותהליכי מיון והתמודדות עם כל משבר או דילמה תעסוקתית. מתגוררת בתל אביב.