הנה הגענו לחג החנוכה, חג האורים. האמת שהצירוף של שנת 2020 ותקופות החגים הוא אינו צירוף טוב במיוחד. חגים נועדו לעצירת השגרה, למפגש עם האנשים היקרים לנו, חיבור למקורות ולמסורת והודיה על מה שיש.
כל אלה חשובים אך קשים יותר לביצוע בשנה בה כל חג מביא איתו חשש לסגר, כל חג מהווה תזכורת לסגר הפיזי ויותר מכך לסגר הנפשי-בו אנו נתונים קרוב לשנה. הסגר שם אותנו ביתר חדות מול האובדנים במישורים השונים שכולנו מתמודדים איתם.
המאמץ לשמור על חגיגיות ואופטימיות איננו קל אך הוא חשוב. זו הדרך שלנו לשמור על החירות הרגשית והנפשית, לחוות את חווית מרחב הבחירה ולהתחבר לעצמנו ולסובבים אותנו.
הקורונה ישנה ותחלוף באיזשהו שלב, אבל חג החנוכה, חג האור, מלווה אותנו כחלק מהמסורת ומזכיר לנו שבתוך ההרהור ישנה יציבות והמשכיות.
אם אנחנו מתכוונים ומצליחים להתחבר לתחושת האור, הרי שבכך יש נחמה ותחושה של כוח. ואנחנו יודעים שכל נר הוא מקור אור קטן אך משמעותי בעיקר בתוך החושך. זוהי הזדמנות להסתכל על האורות הקטנים והגדולים בחיינו. על היכולות, על ההישגים, על האנשים שמקיפים אותנו, להודות על מה שנשמר ומחזיק אותנו בתוך הכאוס הקיים. לזכור שאנחנו יכולים לבחור להיות מקורות אור לאנשים אחרים, לזכור שצריכים אותנו. אנחנו יכולים לבחור להיעלם ולהסתגר ומצד שני אנחנו יכולים לבחור לצאת מהאנרגיה החשוכה שסוגרת עלינו ולהושיט יד, להתחבר, להתחמם ולחמם.
בורכתי שתפקיד חיי כרוך בלהזכיר לאנשים את האור שלהם, להדליק את הנרות הפנימיים שלפעמים כבו, להעצים את החום והאנרגיה שבחיבור שלהם פנימה. האור צריך גם להזין את החיבור שלהם לעולם. עולות לי דוגמאות רק מהשבוע האחרון, איך בחורה צעירה שאיבדה את אימה בגיל צעיר וכתוצאה מכך כיבתה את התשוקות כולל התשוקה לעשייה ולמקצוע אך הצליחה למצוא מתוך החושך את החיבור לאהבות ילדות ישנות ועזבה את תחום הכספים ופנתה לתחום המחקרי שתמיד עניין אותה. דוגמה נוספת היא שלוויתי בחור שהחושך בתוכו גרם לו לשקוע במשך שנים לתוך אינטנסיביות של סמי מריחואנה שהפכה לעיסוקו העיקרי, וההארה של התשוקה הראשונית שלו למכוניות ומטוסים נתנה לו כוח לפנות לתחום ההנדסה. עוד מקרה היה עם אישה צעירה שהאור נובע מתוך החיבור שלה לתחום הערכי- החברתי והדלקת הנרות הפנימיים האלו עזרו לה להיפרד מהתחום העיסקי בו לא הייתה מאושרת ולפלס דרך לכיוון המקום בו היא מרגישה מוארת ומאירה.
האפשרות הזאתי להדליק נרות שכבו בנשמות של אחרים עוזרת לי להדליק את הנרות שבתוכי, לשמר את החיוניות והאנרגיה של הנרות הפנימיים שלי, איתם אני יכולה לעזור לאחרים.
כמו בחנוכיות שאנו מתחילים מנר אחד וכל נר יכול להדליק ולהפיך חיים במשנהו, גם אנו כבני אדם זקוקים להעברת האור אחד לשני במעגלים אין סופיים.
מאחלת לכולנו חג אורים שמח ומיוחד דווקא בתקופה החשוכה הזאת. הבחירה היא לא רק, היא גם בידיים שלנו.
“הצל קיים אך לא בלי האור” אלפרד דה מיסה.